מדרש לקח טוב
פס'. וזאת ליהודה ויאמר, לאחר שבירך את ראובן חזר לברך את יהודה מפני שהוא מלך. אמר וזאת ליהודה. שקולה ברכת יהודה כנגד כל השבטים שנאמר וזאת ונאמר בכל השבטים וזאת הברכה. ד״א וזאת ליהודה מי גרם לראובן שהודה במעשה בלהה יהודה שהודה במעשה תמר. וזאת ליהודה מלמד שהתפלל משה על שבטו של יהודה. שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו. בשעה שיהא שבטו של יהודה נכנס בצרה יהא מתפלל לפניך ותהא מעלה אותם מתוכה. ואל עמו תביאנו. שנקבר עמהם לארץ. ד״א וזאת ליהודה. מלמד שהתפלל משה על שבטו של שמעון שנאמר שמע ה' קול יהודה. ואין לשון שמע אלא שמעון כמא דאתמר (בראשית כ״ט:ל״ד) כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה על כן קרא שמו שמעון. אמר לפניו רבש״ע בשעה ששבטו של שמעון בצרה יהא שבטו של יהודה מתפלל לפניך ואתה מעלה אותם מתוכה. ואל עמו תביאנו. מלמד שעירבן בנחלה. כענין שנא' (שופטים א׳:ג׳) ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי. ידיו רב לו שיהא מוצלח בכל. ד״א וזאת ליהודה מלמד שהתפלל עליהם על מלכי בית דוד. שמע ה' קול יהודה. בשעה שדוד מלך ישראל נכנס בצרה יהא מתפלל לפניך ותהא מעלה אותו מתוכה, וכה״א (שמואל ב' כב) וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת וגו'. ואומר (תהילים ס״ד:ב׳) שמע אלהים קולי בשיחי. ואל עמו תביאנו. ושיחזירהו אצל אחיו בשלום בשעה שברח מפני אבשלום. וכן הוא אומר (שמואל ב ט״ו:כ״ג) וכל הארץ בוכים וכל הפרשה. לכך נאמר ואל עמו תביאנו. ידיו רב לו. כענין שאמר יעקב אבינו (בראשית מ״ט:ח׳) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך. ידיו רב לו. זו קשת וכה״א (שמואל ב א׳:י״ח) ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה (בספר) [על ספר] הישר. זה ספר בראשית שבו ענין אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנאמר (במדבר כ״ג:י׳) תמות נפשי מות ישרים. והיכן אמר (בראשית מ״ט:ח׳) ידך בעורף אויביך. איזו היא מלחמה שהיד כלפי עורף. הוי אומר זו קשת, וכאן הוא אומר ידיו רב לו. ידיו רב לו. איזה הוא מלחמה שהיא צריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת. ועזר מצריו תהיה. כמו שנאמר (תהלים קכא) עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ: